הקשר בין התניה קלאסית לעיצוב חוויית משתמש

מאת איה ניסן, מעצבת UX/UI ב-Triolla

התניה קלאסית וחוויית משתמש

המונח "התניה קלאסית" הוטבע לראשונה על ידי איוון פבלוב, פיזיולוג רוסי, שבשנת 1888 ערך סדרת ניסויים במערכת העיכול של כלבים. הוא בדק את תגובת נוזלי העיכול והקיבה, ושם לב לתופעה מסקרנת: הכלבים לא רק רירו כתגובה למזון – אלא גם התחילו לרייר כשראו אותו, עוד לפני שקיבלו אוכל בפועל.
בשלב זה הוא החל להבין שהכלבים קישרו את נוכחותו לאוכל – והתגובה הפיזיולוגית שלהם התעוררה רק מעצם הציפייה.

אז מה בדיוק היה הניסוי המפורסם של פבלוב?

הוא הבחין בכך שכאשר מגישים לכלב את הגירוי הלא מותנה (Unconditioned Stimulus) – במקרה הזה, אוכל – נוצרת תגובה רפלקסיבית ולא רצונית (Unconditioned Response): ריור.
פבלוב החל לצרף לגירוי הזה גירוי נייטרלי – פעמון.
כל פעם שהוגש אוכל, נשמעה גם צלצול פעמון. לאחר מספר חזרות, הכלב למד לקשר בין הפעמון לאוכל, והחל לרייר רק מהצליל, גם בלי לראות אוכל.

כך בעצם גילה פבלוב את עקרון ההתניה הקלאסית: תהליך למידה בסיסי, שבו גירוי נייטרלי נרכש כגירוי מותנה שגורם לתגובה – בגלל הקשר החוזר לגירוי מקורי טבעי.

אבל למה זה חשוב לנו כמעצבים?

כי אם חושבים על זה – כמעט כל אינטראקציה במוצר או מערכת מבוססת על התניה קלאסית כלשהי.
אנחנו מתרגלים לצלילים מסוימים כהתרעה, לצבעים שמעוררים תגובה מיידית, ולחוויות שמייצרות ציפייה לתוצאה – גם אם היא עדיין לא קרתה בפועל.

אז מה הקשר בין התניה קלאסית לחוויית משתמש?

באמצעות שמישות, אפשר לנצל התניות קיימות במוח שלנו — צבעים, סמלים, ודפוסי תגובה שהתרגלנו אליהם.
למשל, ירוק = תקין / חיובי.
אנחנו לא רוצים ללמד את המשתמש שפה חדשה, אלא להשתמש במה שהוא כבר מכיר — כדי לא לעייף אותו קוגניטיבית.

יצירת מעורבות דרך התניה

אנחנו רוצים לעורר תגובה רגשית אצל המשתמש — כמו שמחה, סקרנות, תחושת הצלחה או שייכות.
לשם כך נחבר בין גירוי מותנה (כמו כפתור או התראה) לבין תחושה לא רצונית שקשורה לדחף בסיסי כמו שייכות או הישג.

דוגמה: שייכות חברתית

רענון בלתי פוסק של הפיד, צפייה בכמה אנשים ראו אותי בלינקדאין, לייקים, עוקבים — כל אלו מייצרים תחושת קהילה והשפעה.

דוגמה: תחושת הצלחה

כשמשתמש מצליח לבצע פעולה (כמו להעלות פוסט או לסיים משימה) – הוא מקבל תחושת הישג קטנה.
זה מייצר רגע של שמחה שגורם לו לרצות לחזור שוב.

איך מיישמים את זה?

• הצגת התקדמות: כמה שלבים הושלמו, כמה עוקבים יש לי, כמה מתכונים העליתי.

• דירוג משתמשים: לראות איפה אני עומד מול אחרים – אם אני בטופ 5, ארצה להמשיך.

• אינטראקציה חברתית: לייק, תגובה, שיחה — יוצרים השפעה הדדית ומחזקים שימוש.

סיכום

התניה קלאסית = כלי בעיצוב חוויית משתמש.
כשהממשק מפעיל רגש מוכר, המשתמש מגיב אוטומטית.
זו הדרך לבנות חוויה זכירה, חיובית וממכרת — בלי ללמד מחדש, אלא פשוט לעורר תגובה מוכרת.